Yam 7

אני משתפת את החוויה בעיקר כדי שתוכלו לתקן. כיוון שראינו שהעניינים מתפתחים לא לכיוון נעים ולא רצינו לאכזב את בעלת יום ההולדת, קמנו ועזבנו. מיד התקשרנו למסעדה בסביבה (גרקו), הסברנו שאנחנו חוגגים וצריכים שולחן ל‑8, וכבר בשיחה הרגשנו שתהיה לאורחת חוויה מתקנת — ואכן כך קרה. בכלל הגענו אליכם משום שבעבר סעדנו אצלכם פעמיים באמצע שבוע, כשכמות הסועדים הייתה קטנה יותר, והיה מצוין; זו גם הסיבה שהמלצתי לחברים לחגוג אצלכם יום הולדת. הפעם הזמנו מראש מקום ל‑8 וציינתי שנבוא עם הרבה מתנות ושצריך מרווח על השולחן. בטלפון דיברתי עם רותם, שהייתה אדיבה ומקצועית, וניכר שגם בהגעתנו היא השתדלה לעזור ולמצוא לנו ישיבה נעימה. למרות זאת הושיבו אותנו צמוד למחסן ועל יד עמדת העבודה של המלצרים — מיקום לא נוח בכלל — ובכל זאת בחרנו להבליג כי המסעדה הייתה עמוסה. כשעברנו להזמנה, במהלך שתי דקות נשמע צמד המילים "אי אפשר" יותר משש פעמים, ובנוסף נאמר "אין"/"נגמר" יותר מפעמיים. כמעט כל שאלה או ניסיון לשנות משהו במנה נענו בטון תקיף, ואפילו מישהו שעמד מאחורינו והקשיב (כנראה מנהל) אמר: "בחצי אוזן שמעתי מה ביקשתם, ואי אפשר". לא מדובר בבקשות חריגות: אחת המוזמנות לא מסוגלת לראות את ראש הדג וביקשה להסיר אותו — נאמר שאי אפשר. אחרת ביקשה כתוספת לדג פריט שמופיע כתוספת לדג אחר — שוב "אי אפשר". שלושה אורחים רצו fish & chips — הודיעו שאזל. זה היה בשבת בצהריים, באמצע היום, ובכל התפריט הוצע רק דג שלם אחד לבחירה; ברור שלא הייתה היערכות מתאימה. השירות איכזב, ולעתים נשמע מזלזל. לפני שיצאנו הבענו את חוסר שביעות הרצון וביקשנו לשלם רק על המים שהוגשו לשולחן. גם בשלב הזה לא נעשה ניסיון לשפר את החוויה — רצו לחפש את החשבון וחויבנו ב‑32 ש"ח על בקבוק המים. מחוץ למסעדה ניגשה אלינו עדן בניסיון נעים להבין מה קרה; סיפרתי לה בקצרה והמשכנו בדרכנו. חבל מאוד.

700 שקל חשבון, ובכל זאת חזרנו הביתה לאכול כריך — וזה אומר הכל על המסעדה. אתמול חגגנו יום הולדת: שתי נשים הסתפקו בסלט ונשנוש, ושני גברים לקחו מנה ראשונה ושתי עיקריות. המקום עצמו יפהפה והצוות אדיב במיוחד. מבחינת טעם, הכל היה מצוין, אפילו מעולה. אבל המחיר מופרז והכמויות זעירות, ממש דוגמיות. המנות שמוצגות והציפייה מהן לא דומות למה שמגיע לשולחן — פחות מחצי מהגודל. את תחום המסעדנות בארץ אני לא מצליח להבין: יקר בטירוף ומגישים טעימות. שיהיה יקר, אבל תנו לאכול והגישו מנות סבירות. באאגט חביתה עם ירקות נתן יותר תענוג מהביזיון שהוגש לנו.

לפעמים מגיעים ומגלים דלת נעולה בגלל אירוע; שעות הפעילות עצמן אינן קבועות ומתעדכנות בפתק תלוי על הכניסה. אם יוצא להגיע בשעות שלפני הצהריים, אי אפשר להזמין לא ארוחת בוקר ולא ארוחת צהריים, כך שבפועל פשוט יושבים ומחכים. בצד החיובי, המלצרים נותנים שירות מצוין. מנגד, השירותים מבחינת ניקיון ועיצוב על הגבול. המחירים גבוהים מדי, והאוכל אמנם טעים וטוב, אך אינו מצדיק את העלות. נושא הנגישות מצריך תשומת לב: היחס לבחורה צעירה עם מוגבלות שניסתה להיכנס עם כיסא גלגלים דרך המתקן הייעודי היה רחוק מלהיות מספק ודורש שיפור ניכר. אני גר קרוב, ולמרות כל זה יוצא לי לשבת שם לא מעט, בעיקר בגלל הנוף המרהיב שאין לו תחליף. סיכום: במקום עם לוקיישן כזה, חייבים להתאמץ יותר ולא להישען רק על הנוף.

על שפת הים ממש, מיקום מצוין; בריזה נעימה ואוויר טוב, אווירה חגיגית. מסעדה נהדרת.